החלטה בתיק בש"א 19545/05

לפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על זכויות המבקשים במסגרת בש"א 11726/05, ת.א. 10628/05.

המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעת נזיקין לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תקיפתו על ידי המבקשים שהותירה בו לגירסתו חבלות חמורות לרבות נכות.

הבקשה לעיקול זמני והבקשה לביטול הצו, נדונו במעמד הצדדים כאילו ניתן הצו מלכתחילה במעמד שני הצדדים.

המבקש סעד של עיקול זמני צריך לשכנע את בית המשפט בראיות מהימנות לכאורה הן לקיומה של עילת התביעה והן לקיומו של חשש סביר שאי מתן הצו יגרום להכבדה בביצוע פסק הדין.

הצדדים נחקרו על תצהיריהם וסיכמו טענותיהם.

דיון:

עילת התביעה:

המשיב טוען כי הותקף על ידי המבקשים באת חפירה, גרזן ושרשרת ברזל. המבקשים טוענים לרבות בתשובתם לפרטים הנוספים כי הפגיעה במשיב נעשתה כאקט של הגנה עצמית עליהם ועל בני ביתם, שכן, המשיב תקף אותם בסכין או בחרב. בית המשפט קבע לא פעם, שגם הגנה עצמית נבחנת במידת הסבירות ובהתאם לעוצמת התקיפה, התוצאה בענייננו, לפיה נחבל המשיב בראשו מאת חפירה ובכל חלקי גופו, כעולה מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה לעיקול זמני ולכתב התביעה, מצביעה לכאורה על חוסר מידתיות וסבירות בהגנה העצמית לה טוענים המבקשים, בנסיבות אלו קמה למשיב עילת תביעה בגין אירוע התקיפה לו הוא טוען וראה לענין זה הוראת סעיף 24 (1) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

            "בתובענה על תקיפה תהא לנתבע אם -

(1) עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר".

ראה גם, ע"א 10017/01 אשר סינואני נגד יוסף עבאדי תק-על 2002 (2) 94.

בנוסף, ראה התמונות והתיעוד הרפואי הממחישים את עוצמת הפגיעה במשיב במסגרת "ההגנה העצמית" בה נקטו המבקשים לגרסתם.

בענייננו, לא רק שעילת התביעה קיימת לאור גירסת המבקשים, כאמור לעיל, אלא היא קיימת מכוח הודאת המבקשים בכתב האישום המתוקן הכולל אישומים בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות כלפי המבקש 1, לפי סעיפים 333 ו-335 (א) (1) לחוק העונשין ובסיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, כלפי המבקש מס' 2 לפי הסעיפים הנ"ל, והרשעתם של המבקשים כאמור בהכרעת הדין מיום 20.11.05.

מן המקובץ, המשיב עמד בנטל השכנוע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

אוסיף בענין זה, כי תביעת נזיקין בשונה מתביעה כספית כוללת אף את שאלת הנזק ומהווה אף היא חלק מעילת התביעה שיש להוכיחו בראיות מהימנות לכאורה, אמנם המשיב לא צירף לכתב התביעה חוות דעת, אך די בתיעוד הרפואי ובקביעת המל"ל לנכות כללית  עקב הפגיעה, כראיות לכאוריות לקיומו של נזק כספי.

הכבדה:

התנאי השני שעל המשיב לעמוד בו הוא שאלת קיומו של חשש להכבדה.

העיקול נשוא תיק זה הוטל על זכויות המבקש 1 בקרקע הידועה כגוש 19053 חלקה 71 וכן על זכוית המבקש 2 ברכב מ.ר. 22-855-16.